<h1>ארחות חיים הלכ' קדוש היום סימן כ"ב</h1>
<h2>דף צו:</h2>
שמרין שנתן עליהם מים אע"פי שיש להם טעם יין אם לא נתן ג' והוציא ד' אין מקדשין עליו אבל מיא דפורצני שקורין אייגדא"שא דהוו כיין מזוג דאפשר דליכא חמרא דמתערב במים וגם גרעינין נשארו שלמים ומתבקעין מחמת ההבל והוו כיין מזוג ומקדשין עליו כל זמן שהוא אדום ויש לו טעם יין ואפי' לא מצא כדי מדתו וכן נראה בפרק התערובות וכ"כ הר' מאיר נרבוני ז"ל וכ"כ הר' יצחק בר אבא מארי בעל עשרת הדברות. והרשב"א ז"ל כתב וה"מ כשעצרן ברגל לפי שאי אפשר שלא ימצא בהן גרעיני ענב אבל עצרן בגלגל ורמא ג' ולא אפיק אלא ג' ומחצה אין מקדשין עליו ואין מברכין עליו בפ"הג.
<h2>דף צז.</h2>
אין מקדשין אלא על היין הראוי לנסך על גבי המזבח ויש רוצים להוכיח דאין מקדשין ביין מבושל. והר"ש ז"ל כתב בתשובת שאלה אף בורא פרי הגפן לא מברך עליו וכ"כ רב צמח גאון ז"ל. והירושלמי מתיר וכן כתוב א"ר ירמיה מצוה לצאת ביין אדום שנא' אל תרא יין כי יתאדם מהו לצאת ביין מבושל ר' יהודה אומר יוצאין בר קפרא קונדיטון ביין וכן נמי פסקו הרמב"ן וה"ר אהרן הלוי ז"ל. יין מגולה אע"פי שמברך עליו בפ"הג אין מקדשין עליו ולא ברכת המזון ולא הבדלה כך כתבו ה"ר שמואל הלוי והריא"ג ז"ל ובתוספות אוסר יין שהעלה קמחים ואם אי אפשר לסננו שלא ישארו שם קמחים אסור ואין מקדשין עליו. וכתב הריא"ג והרמב"ם ז"ל שאם נתערב מעט דבש או שאור בחבית גדולה שאין מקדשין עליו לפי שאין ראוי לנסך וה"ה ביין מבושל ותימא דהא אמרו ז"ל [ע"ב] סוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קדוש היום אע"ג דאין ראוי לנסך אלמא אי לא אימעט מתוך גריעותו או מחמת מיאוס כמו מגולה או שריחו רע שמקדשין וכן נראה עיקר. ומותר לקדש ולהבדיל ביין מבושל וכן נמי פסק הרא"ה ז"ל אך אין מקדשין על השכר אע"פי שהוא חמר מדינה ויש מתירין אם הוא חמר מדינה וכן נמי פסק הרא"ה ז"ל וביאר עוד דכל הברכות כלן הטעונות כוס אדם מברך אותן על היין או על השכר ממקום שהרי משקה בני העיר חוץ מקדוש היום שאם חביב לו הפת יותר מקדש על הפת כאשר ביארנו. יין שטעמו חומץ וריחו יין אין מקדשין עליו ואין מברכין עליו בפ"הג. ריחו חומץ וטעמו יין מקדשין ומברכין עליו בפ"הג וי"א שאין מקדשין עליו וסברא לה כר' יהושע דאסר. יין מזוג מקדשין עליו ולא עוד אלא שהוא מעולה ואין מקדשין ואין מברכין ברכת המזון אלא על יין מזוג ודרך חיבוב המצוה שלא למוזגו כל צרכו. ושיעור מזג היין כתב א"ז ז"ל יין השירוני שהוא יפה ב' חלקי מים וחלק א' יין. פירוש שירוני בקעה. ביין חזק ג' חלקי מים וא' חלק יין. יין שלנו שיש בו מים יותר מכן אינו חשוב לשום דבר. ויין צימוקים מקדשין עליו והוא שיהיו צמוקים לחים שאם ידרוך אותן יצא מהן דבש וכן יין מגתו מקדשין עליו. וסוחט אדם אשכול של ענבים פי' מערב שבת ומקדשין עליו בשעתו וי"א דה"ה בשבת בתוך האוכל דמשקה הבא על האוכל כאוכל דמי ומקדשין עליו קדוש היום כך מצאתי.
